עריכת צוואות

צוואה מפרטת כיצד האדם רוצה שרכושו יחולק לאחר מותו. החוק נותן עדיפות לצוואה ומבטל כל הסכם ככל שהוא מתייחס לרכושו של אדם לאחר מותו (סע' 8 לחוק). עריכת צוואה הינה הדרך המועדפת על ידי המחוקק משום שהיא מצמצמת מחלוקות ביחס לרצון המוריש לאופן חלוקת הרכוש לאחר המוות ובכך מונעת מאבקי ירושה מיותרים. בנוסף, צוואה מאפשרת אכיפה מידית של רצון המוריש עם קבלת צו קיום. בטרם עריכת הצוואה מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקי בתחום זה והימנעו ממצבים בהם חלוקת הרכוש תתעכב בגין קיומם של הליכים משפטיים מיותרים.
משרד רודן ענבר הינו בעל ניסיון רב בעריכת צוואות ובתפירתם בהתאם לרצון הלקוח.


בהעדר צוואה- ירושה על פי דין

אם אין צוואה, לחילופין במידה שיש צוואה אולם אין בה הנחיות ביחס לנכס מסוים של הנפטר- מתקיימת ברירת המחדל הקבועה בחוק ירושה, התשכ"ה- 1965 והיא ירושה על פי דין (להלן: "החוק"). החוק בסע' 10 מונה מי הם היורשים על פי דין: בן זוג המוריש, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.
במקרה שהנפטר לא השאיר קרוב משפחה, בן הזוג יורש את כל העיזבון (סע' 11(ב) לחוק).
ילד שאומץ כדין נחשב לעניין הירושה כילדו של הנפטר לכל דבר ועניין (סע' 16 לחוק).
אם אין יורש, לדוגמא אין לבני הזוג ילדים או קרובי משפחה העונים לקריטריונים האמורים לעיל, ואין צוואה, המדינה תהא זכאית לרשת את הנפטר.


חשיבות הצוואה

לאור האמור לעיל, חשוב לערוך צוואה בייחוד במקרים המפורטים להלן:
1. בני זוג ידועים בציבור – ככלל, מומלץ לערוך צוואה במקביל לעריכת הסכם ממון. משום שהסכם הממון מתייחס לרכוש שבני הזוג צברו לפני התחלת הקשר הזוגי, אולם אין לו תחולה באשר לרכוש שבני הזוג צברו במהלך החיים המשותפים. אך כל מקרה לגופו.
2. בני זוג גרושים, פרודים וכו' – החוק אינו מתייחס לנסיבות אלה ולא מסדיר את חלוקת הרכוש במקרים הללו.
3. נישואים שניים – באם לבני הזוג יש ילדים מנישואים קודמים מומלץ לערוך צוואה.
4. אין לבני הזוג ילדים – ראה לעיל.
5. רצון המוריש לקבוע הסדר שונה מירושה על פי דין – לסע' זה ישנה תחולה רחבה : בכל מקום שהמוריש לא ירצה לקיים את ברירת המחדל שקבע המחוקק.
מומלץ לערוך הצוואה אצל עורך דין המתמחה בעריכת צוואות על מנת שיובטח קיום רצון המצווה.


סוגי צוואות

חוק הירושה מונה ארבעה מינים של צוואות: צוואת שכיב מרע, צוואה בפני רשות, צוואה בעדים וצוואה בכתב יד. להלן פירוט על סוגי הצוואות השונות:
1. צוואת שכיב מרע- סע' 23 לחוק מתייחס למקרה שבו שכיב מרע או אדם הרואה עצמו בפני המוות מצווה את רצונו בעל פה בפני שני עדים.
2. צוואה בפני רשות- החוק קובע שניתן שצוואה תעשה בעל פה בפני שופט, רשם או בפני חבר של בית דין דתי או שתימסר על ידי המצווה בכתב לשופט רשם או חבר בית דין דתי (סע' 22 לחוק).
3. צוואה בעדים- צוואה זו תעשה בכתב, תציין תאריך ותחתם על ידי המצווה שיצהיר כי זוהי צוואתו. העדים יחתמו ויאשרו בחתימתם באותו מעמד שאכן זהו רצון המצווה וזוהי צוואתו (סע' 20 לחוק).
4. צוואה בכתב יד- צוואה זו תכתב ביד על ידי המצווה, תחתם על ידו ותישא תאריך שייכתב על יד המצווה (סע' 19 לחוק).


צוואה ניתנת לשינוי

אין הגבלה על כמה צוואות אדם יכול לערוך, אולם צוואה מאוחרת מבטלת את קודמתה, אלא אם השתיים יכולות להתקיים זו בצד זו ככל שאין סתירה ביניהן. החוק מאפשר במקרה של צוואה בכתב יד או בעדים להפקיד הצוואה אצל רשם הירושה (סע' 21 לחוק).


צירוף חוות דעת רפואית לצוואה

במקרה של אדם חולה או מבוגר שעורך צוואה מומלץ לצרף לצוואה חוות דעת רפואית של רופא, לפיה המצווה הינו כשיר לערוך צוואה. צירוף חוות הדעת נועד למנוע טענות בהמשך כי המצווה היה לא כשיר לעת הוא ערך הצוואה.


צו ירושה

במקרה שבו המוריש נפטר ולא הותיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות של הרשם לענייני ירושה או לאחד מבית הדין הדתיים, ולבקשה ויש לצרף את המסמכים הבאים (בארבעה העתקים כשאחד מהם הינו מקור):
1. שובר תשלום אגרה של הבקשה לצו הירושה בהתאם לתעריף הקבוע המתעדכן מעת לעת.
2. טופס בקשה לצו ירושה – החתום על ידי המבקש שיש לו עניין בעיזבון, הצהרתו מאומתת ע"י עו"ד או נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש ראשות מקומית.
3. ייפוי כוח מקורי או חתום העתק נאמן למקור.
4. תעודת פטירת מקורית או העתק נאמן למקור.
5. אישור על הגשת הבקשה לכל היורשים חתום בחתימתם או אישור על משלוח הבקשה בדואר רשום.

 

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

לקריאת חוק הירושה, התשכ"ה- 1965 לחץ כאן